<h1>דרשות מהר"ח או"ז סימן כ"ו</h1>
<h2>דף צז:</h2>
ורבותי' מדמים בשר ששהה כל היום במים לבשר ששהה כל היום בחלב דכבוש הרי הוא כמבושל ודווקא יום שלם, אבל פחות מכאן לא, אע"ג דבבישול בלא מליחה המליחה אינה מועלת לאחרי כן היכא דכבוש כי הכא יש להסתפק אם המליחה מועלת אם לאו.
<h2>דף קח.</h2>
וב' קדירות של בשר וחלב הנוגעים זו בזו אע"ג דהן רותחין מותרי', אך אם טיפה נפלה מזו אל זו בס"ה יש כלל, כגון אם כנגד הקדירה חצייה יש בה בשר וחצייה אין בה כלום ונפלה טיפת חלב כנגד חצייה ריקנית יסיר הקדירה מעל הכירה ויניחנה להצטנן ומותר. ואם נפלה כנגד החצי של בשר אומר מהר"ם דצריך ס' פ"ס דהטיפה היא אוסרת עד ס' ואז צריכה ס' אחרים לבטל אילו ס'. ודווקא כשהטיפה נפלה לחוץ שלא כנגד האש, אבל כנגד האש הכל מותר דנורא מישב שייב.
<h2>דף קיא.</h2>
ותרנגולת או עוף שנתבשלה עם הלב שלה אומר הר"ח בשם רבי' יחיאל מפרי"ש דאין בשום עוף ס' כנגד הלב שלו ואם נתבשל אז מותר, אבל בנצלה איני יודע אם נצטרך לבטל גם דם המפעפע לצדדין מן הלב ואז לא יהא ס' בעוף כנגד זו או לא. ובשר שנמלח עם הכבד או עם הלב אע"ג דשהה שיעור מליחה ואח"כ נצלה כיון דהכבד כולו דם והלב אינו נקרע אסור. ותרנגולת או עוף שנצלה בלא מליחה עם הכבד ועם הלב בלא קריעה אסור ואפי' אם נמלחו יחד ונצלה. ויותר יש לאסור במליחה מבלא מליחה. והעוף צריך מליחה מבפנים ומבחוץ. ושפוד שנצלה בו בשר בלא מליחה יש להסתפק אם צריך להגעילו או ללבנו. לפי' האומ' סכין שחתכו בו בשר לנסותו אם נצלה ונמצא שלא נצלה כל צורכו מצריכי' לסכין הגעלה או ליבון גם בשפוד יש לדון כך, דמאי שנא שפוד מסכין. והסכין טעון הגעלה כולו אע"ג דלא חתך אלא בראשו, דחם מקצתו חם כולו. ולפי זה אומר אור זרוע דכף חולבת שנתחבה בקדירה של בשר אם של עץ היא אין צריך ס' לבטל אלא לפי מה שנתחבה הכף בקדירה ולא כנגד כולה הוא הנשאר, אבל של מתכת צריך כנגד כולה דחם מקצתה חם כולה ובס"ה חולקי' דאף של מתכת דחם כולו אין כח להוליך האיסור בכח. נ"ט לשבח אסור, וכן אם אינו נ"ט לא לשבח ולא לפגם אסור. א"ז.
<h2>דף קיב.</h2>
ואסור לבשל על כירה אחת ב' קדירות של בשר וחלב אע"ג דאין לחוש לניצוצות חיישינן לתחיבת כף מזו לזו.
<h2>דף קיג.</h2>
וכן אמרו רבו' אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. רש"י פי' אצלייה אין צריך מליחה כל כך הרבה כמו לבישול לקדירה. והתוס' אומר' דלצלייה אין צריך מליחה רק שיצלה הבשר לגמרי כל צורכו. ולפרש"י הבשר ששהה ג' ימים בלא מליחה אין לו תקנה אפי' בצלייה, אבל לפי' התוספו' יכול לצלותו ובלבד שיצלה לגמרי. וריצב"א פי' דלצלייה בעי מליחה. אכן בזה יש חילוק, לקדירה צריך לדחוק המלח בידיו בבשר ולצלייה רק שיזרוק עליו המלח. לכן טוב למלוח בין לקדירה בין לצלייה ולהשהותו כשיעור מליחה ולאפוקי נפשי' מפלוגתא.
ובשר וחלב שנמלחו יחד מותר בהנאה ליתן לשפחתו, אבל בבישול אסור בהנאה.
